אחת מאבני הנגף המשרדיות הידועות ביותר היא הפקס. לא בגלל שמכשירי פקס אינם אמינים, אלה פשוט בגלל שהם נמצאים בכל מקום, וכל אחד יודע להפעיל אותם.
אחד הדברים שגרם להפצות ה-ASTERISK האוטומטיות לקבל תאוצה מירבית היה נושא ה-FAX TO MAIL. במחיר נמוך מאוד, ניתן היה לקבל פונקציונאליות שלרוב היתה מיוחסת למערכות יקרות כגון ZETAFAX. אבל, היה לזה מחיר כבד בצד אחר - סיבוכיות מיותרת. למי שנבר לתוך הפתרון הקיים, גילה שיש שם שימוש במספר תוכנות, מעבר ל-ASTERISK ו-HYLAFAX. שתי חבילות היו דרושות בשביל לגרום לזה לעבוד: SPANDSP ו-IAXMODEM. שתי אלה, ידועות בחוסר יציבות שלהן, שלא לדבר על העובדה ש-SPANDSP לא עבר עדכונים כבר זמן רב.
תוכנת ה-FAX FOR ASTERISK יצאה כבר כמעט לפני שנה, אם לא יותר. ובמשך החצי שנה הראשונה הייתי קצת סקפטי לגבי השימוש בה, בייחוד כיוון שעל מנת להפיק את המירב ממנה נדרשתי לעבור ל-ASTERISK גירסה 1.6.2 - לא ממש אהבתי את הרעיון. לפני כשישה חודשים החלטתי לעבור לגירסה 1.6.2 של ASTERISK, ויחד עם זה, להתחיל להשתמש ב-FAX FOR ASTERISK. אני חייב לציין שהתוצאות היו מפתיעות!
נתחיל מהפתעה ראשונה - אם כל הדרוש לכם זה פקס בודד אחד, אין צורך לשלם כלום - ניתן לקבל רישיון חינם באתר של DIGIUM, לא גירסת ניסוי, לא מוגבלת בזמן - גירסא מלאה ללא תשלום - מצויין. ההתקנה מאוד פשוטה, בסך הכל מורידים שני קבצים, מריצים קובץ התקנה קטן ונגמר הסיפור. כיוון שאצלי המרכזיה היא חלק בלתי נפרד מניהול העסק, אם הפקס לא היה אמין, בשבילי זו בעיה חמורה מאוד. בשלב הראשון, הקישור היה מבוסס PRI, ופקסים עבדו בצורה חלקה והתקבלו בצורה מלאה - לא משנה מה היה הפקס השולח - פשוט עובד ללא בעיות. לאחר מספר חודשים, החלטתי לבדוק את נושא ה-T38 שאמור להיתמך ב-ASTERISK 1.6.2. חיברתי את המרכזיה של SIP TRUNK של חברת 012, שתומך בתשדורת T38, והתחלנו לבצע ניסויים. לקח קצת בהתחלה לגרום ל-ASTERISK לדבר ב-T38 בצורה מיידית, אבל זה נבע בעיקר מטעות קונפיגורציה שלי.
מזה כחודש מערכת הפקס שלי עובדת על תשתית של SIP בפורטוקול T38, ללא פספוס של פקס בודד. הפעם היחידה שפקס התפקשש היתה בגלל טעות קונפיגוציה שניתבה את הפקס לתוך מערכת ה-HYLAFAX הישנה, במקום לתוך FAX FOR ASTERISK, אבל לאחר שזה תוקן - לא היו יותר תקלות בנושא זה. גירסא 2.8 של FREEPBX תומכת ב-FAX FOR ASTERISK בצורה מלאה, כולל בזיהוי פקס נכנס בשיטות חדשות, עובדה ההופכת את השילוב של ASTERISK 1.6.2 + FAX FOR ASTERISK + FREEPBX לאחד משילובי התוכנה הטובים ביותר בתחום זה כיום.




פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט של גרינפילד טכנולוגיות בע"מ, בכתובת:



בהמשך לכתבה שפורסמה שבוע שעבר באתר thecom, בה מופיע לכאורה ראיון שהתבצע איתי, למרות שהינה מבוססת על מאמר שכתבתי. ברצוני להבהיר מספר דברים – ואתם מוזמנים לצטט אותי.

1. מערכות קוד פתוח אינן פגיעות יותר ממערכות סגורות, כדוגמת AVAYA, CISCO או PANASONIC – וזאת כאשר ההתקנה מתבצעת על ידי חברת התקנה בעלת נסיון בתחום.

2. פרצות האבטחה המופיעות בכתבה קיימות בכל מערכת מרכזיה, בין אם מרכזת קוד פתוח או מרכזת קניינית.

3. השימוש הפולמוסי המתבצע על ידי מפיצי המרכזיות הקנייניות, בו הם מצטטים חלקים מן הכתבה בצורה המשתמעת בה אני טוען כי "אסטריסק הינה פגיעה להתקפות ומרכזות קנייניות אינן" הינו שימוש קלוקל, לא מוצדק והינו מעשה נבלה שאין כמותו – שכן דברים אלה מעולם לא נאמרו.

כל המעוניינים מוזמנים לקחת תגובה זו, ולהציג אותה לכל הלקוחות שלהם שנמצאים כרגע בנקודת החלטה בין אסטריסק לבין מערכת קניינית. יתרה מזאת, אם למישהו יש ספק בנושא (לקוח או אינטגרטור), מוזמן ליצור איתי קשר ישירות ב-073-2557755, ואני אשמח להבהיר את הנקודות הללו – אם יש צורך.

שלכם בברכה,
ניר סמיונוביץ

כבר מספר שבועות שאני מקבל דיווחים על פריצות רבות למרכזיות מבוססות ASTERISK. הפריצות מתבטאות לרוב בהתחברות לשלוחת SIP מרוחקת, ולאחר מכן, הפצצה של המרכזיה בכמות שיחות גבוהה ביותר. קיבלתי דיווחים על פריצות ושימוש לא לגטימי אצל מרכזיות של כל המטמיעים השונים בארץ.

בבדיקה ראשונית נמצאו מספר סיבות עקרוניות:

1. גישה לא מאובטחת לפורט 5060 - ללא הגבלות ב-FIREWALL גישה מתאימה.
2. סיסמאות חוזרות משלוחה לשלוחה ומהתקנה להתקנה.
3. שימוש בסיסמאות פשוטות מדי.
4. אי נעילה של סיסמאות BACKDOOR בהפצות ELASTIX, TRIXBOX וקופסאות מבוססות הפצות אלו (קסורקום ועוד).

עד היום, דווחו לי סך פריצות בסכום מצטבר של כ-350,000 ש"ח של שיחות טלפון, וכל זה בחודשיים האחרונים.

בצעו בדיקה מקיפה של מערכותיכם ולקוחותיכם - לקוחות הנמצאים בשרות מלא (MANAGED SERVICE) זכאים לתבוע ספק שרות שמרכזיה נפרצה תחת אחריותו!



פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט של גרינפילד טכנולוגיות בע"מ, בכתובת:





פרטים נוספים בפורום:



אתר www.thecom.co.il מדווח על התפתחויות מעניינות בתחומינו. ובמקרה זה, אני מעוניין להתייחס לידיעה מסויימת. בתאריך 20.08.2009 דיווחתי על התמוטטות התקנת Asterisk במפעלי נייר חדרה, כאשר שם החברה המדוברת לא הוזכר. הוזכרה גם התכתבות עם מנכ"ל החברה וכו', ולכן באותו זמן החלטתי להמתין לקבל עידכונים על מנת לפרסם נתונים לגבי החברה.

היום הופיעה לה בפורום ההודעה הבאה:

לצערי הבקשות שלי לעדכן את חברי הפורום בנעשה במפעלי נייר חדרה לאחר שמנהלי הפורום הבטיחו לעשות כך. ביום ה 20 לאוגוסט 2009 בעמוד הבית של הפורום תחת הכותרת
"עדכון חדשות - מפעלי נייר חדרה
תגובת החברה, שלכאורה המערכת שלה כשלה על ידי ניר סמיונוביץ"
אני אשאיר את התגובה על כנה והן את הדיווח המקורי. לכשיתברר ענן הערפל על הנושא, נפרסם מסקנות וידיעות סופיות."
לא התתמשו גם לאחר שהובא לפניהם תגובת מפעלי נייר חדרה וגם פורסמה הודעה משותפת לעתונות של מפעלי נייר חדרה ושל טיקל נטוורקס אני מבקש להביא לידיעת הקוראים הנאמנים של הפורום. כי השלמנו את החלק הראשון של הפרויקט בו הותקנה מרכזיית Crystal Clear של טיקל נטוורקס המנהלת כ 150 שלוחות ו Call Center של אחת מחברות הקבוצה של מפעלי נייר חדרה. בעתיד הקרוב יותקן אתר נוסף בקבוצה ועוד שני מוקדים לשרות לקוחות מתוך מגמה להעבור למערכת Crystal Clear את כל הקבוצה ה 1000 + שלוחות.
את התגובה של נייר חדרה אתם יכולים לקרוא ב:http://http://www.thecom.co.il/article.php?id=8339
תודה על תשומת הלב אלכס ארגוב.

עכשיו, האמת היא שהידיעה בנושא ההתקנה הופיעה באחת מכתבות ה-"מכרזים" של אתר thcom.co.il ולכן לא ראיתי אותה ולכן היא לא הובאה. כיוון שאלכס טרח כל כך, להלן נוסח הידיעה:

"טיקל נטוורקס" הטמיעה בקבוצת נייר חדרה את מערכת הטלפוניה מבוססת IP מדגם Crystal Clear המבוססת אסטריסק. קבוצת נייר חדרה עוסקת ביצור יבוא ושיווק של מוצרי נייר. מערכת ה- Crystal Clear שהותקנה תומכת במאות שלוחות וכוללת את מערכת Crystal Call Center אשר פותחה בטיקל. מערכת ה-Crystal Clear נמנית על הדור הבא של מרכזיות IP. המערכת מיועדת להחליף את המרכזיות מהדור הישן ולחסוך בהוצאות הטלפוניה של הקבוצה. שמחה קניגסבוך, מנהל מערכות המידע של קבוצת נייר חדרה מציין: "בבחינת הפתרונות בתחום VoIP – הבחירה הטבעית הייתה פתרון המבוסס על סביבה פתוחה. הפתרון המבוסס Linux/Asterisk נמצא על ידנו כאיכותי ביותר. בבחינת הספקים בשוק הישראלי - מציגה 'טיקל' סל פתרונות מקיף המותאם לדרישות שלנו. זאת, הן בתחום הטלפוניה והן בתחום ניהול ה- Call Center".

עידכון נוסף נוגע לשרות PokeTalk.Com, המספק שרותי טלפוניה בינלאומית מוזלת:

פוקטוק (PokeTalk) מציעה שיטת חיוג חדשה לחו"ל במחירים של 99 אג' לדקה ליעדים הנייחים והניידים היקרים ביותר בעולם, ו- 50 אג' לדקה לכל היעדים (נייחים וניידים) במדינות המערב ובמדינות הגדולות בעולם. השיטה: מחייגים 012-88-30-10010 ולאחריו מחייגים את המספר ביעד בחו"ל כרגיל, ובסיום סולמית. חיוג למספר מקומי זה מאפשר לקיים שיחות לחו"ל גם מטלפונים (נייחים או ניידים) החסומים לחיוג לחו"ל. מחירון השירות כאן. אין צורך להירשם לשירות והחיוב נעשה בחשבון הטלפון ממנו חייגו לחו"ל.

שרותי חברת PokeTalk מופעלים על תשתיות Asterisk שפותחו על ידי חברת גרינפילד טכנולוגיות בע"מ

מחזור פברואר של סדנת ה-Asterisk Advanced Class יצא לדרך, ונותרו מקומות בודדים לרישום. פרטים בנושאי התמחור וכו' תוכלו למצוא בידיעה הקודמת. יותר לציין כי נכון להיום, החברות היחידות העוסקות בתחום ה-Asterisk בארץ, ואשר עברו הסמכה מלאה (בהתאם לנתונים הנמצאים בידינו ובידי DIGIUM) הינן: EasyRun, מ.דגן מערכות, Magic Solutions, רומת הנדסה, ברוורניק, טל-אר מערכות ו-א. צודקביץ. מעבר למהנדסי החברות האלו, הוכשרו עשרות מפתחים נוספים עבור חברות מגוונות העוסקות בתחום השרותים. בין החברות שעברו את ההכשרה וכעת מתחזקים את מערכות ה-Asterisk שלהן בעצמן תמצאו את: EyeBlaster, 10Bis, DSNR, Jajah, CompuVision ועוד רבים. סך הכל, הוכשרו עד היום כ-50 מהנדסים בארץ.

מדינת ישראל, למרות היותה קטנה בגודל, היא אחד המקומות האקטיביים בעולם בשוק ה-ASTERISK. כמו כל דבר בצבא, שיש לו השפעות מאגיות עד כדי קוסמיות על ההוויה הישראלית, גם שוק ה-ASTERISK בישראל מתחלק ל-3, ליתר דיוק שלוש אזורים גאוגרפיים עיקריים: צפון, מרכז ודרום.

לפני מספר שבועות הוזמנתי למשרדי חברת אלגרונט בצפון על מנת ללמוד קצת יותר שרותיהם, וכמו כן, לדון באפשרות של "ייצוא" קורס Asterisk Advanced Class לצפון הארץ, על מנת לאפשר לאנשי הצפון להשתתף בקורס בצורה נוחה יותר. עלי לומר את האמת, היו לי מספר הסתייגויות בנושא זה, כיוון שאינני נוטה לצדד באינטגרטור זה או אחר. אבל אמרתי לעצמי: "להקשיב תמיד אפשר", אז שמתי פעמי לכיוון טירת-הכרמל בחיפה למשרדי חברת אלגרונט.

לומר את האמת, הציפיה שלי היתה למצוא חברה שעוסקת בעיקר ב-IT ובין היתר מתקינה מרכזיות ללקוחותיה. שמחתי לגלות שחברת אלגרונט דווקא הולכת לכיוון שונה. חברת אלגרונט לקחה את הקונספט של SaaS ו-IaaS לדרגה הבאה, ובעצם מספקת שרותי IT וטלפוניה ללקוחותיה על גבי תשתיות ווירטואליות המנוהלות על ידי החברה. כחלק מהחזון של אלגרונט, הם מאמינים כי בצורה זו, עלויות התפעול של לקוחותיהם יורדות והאמינות עולה. יחד עם זאת, אלגרונט מספקת שרותים של התקנת מרכזיות מבוססות Asterisk המורכבות בחברה (נושאי כרטיסי DIGIUM בלבד) העונות לשם OpenVoice.

הופתעתי לגלות צוות של אנשים חדורים ורציניים, שבראש צוות ה-ASTERISK עומד צחי גל, שם מוכר בפורום המשתמשים בארץ.

אם אתם נמצאים באזור הצפון וזקוקים לשרותי ASTERISK, אני בהחלט יכול להמליץ על שרותי חברת אלגרונט. אני יכול רק לאחל להם בהצלחה בהמשך דרכם, ואני מקווה לראות את פעליהם באזור הצפון בעתיד.

בחודשיים האחרונים אני עובד על הכנת דו"ח כללי על מצב שוק ה-Asterisk בישראל. מטרת הדו"ח ברמה הראשונית היתה לקבל תמונת מצב על השוק המקומי, מאילו בעיות הוא סובל ואילו הוא פתר ויחד עם זאת, לקבל הרגשה יותר טובה של המצב בארץ. את הדו"ח הזה אני כותב על בסיס מידע שנאסף בארץ, מידע שהגיע מדיג'יום, מידע שהגיע ממקורות מוסמכים אחרים וכמובן ממידע מקומי. אז בלי יותר מדי סיפורים, הנה כמה מספרים מעניינים:

חברות העוסקות ב-Asterisk לפרנסתן
ובכן, בצורה מפתיעה למדי, לפחות ביחס לגודל השוק המקומי שלנו - יש לנו הרבה כאלה. בעוד מרבית השוק מכיר את וויספין, גרינפילדטק וטיקל נטוורקס, קיימות עוד מספר חברות נוספות בשוק זה. בגדול, כיום בארץ יש שישה אינטגרטורים שלקחו את עולם ה-Asterisk לרמה מקצועית ומספקים שרות נאות. כמו כן, נמצאו שיתופי פעולה ערים בין האינטגרטורים בחלק מן המקרים, כאשר בחלק מן המקרים הם אפילו חולקים לקוחות בצורה מסודרת.

חברות IT עם זיקת Asterisk
ובכן, כאלה יש לנו הרבה, וכרגע מידע מדוייק לגבי כמה כאלה יש - הערכה כללית היא כפועלות כ-30 חברות כאלה בשוק. בין אלה ניתן למצוא את אלגרונט, ננוקום, OMC, QBALL, VoIPIT ועוד. חלקן חברות מסודרות וחלקן חברות הבנויות מאדם בודד המתקין Elastix ללקוחות, ללא תמיד ידע מסודר. לצערנו, חלק ניכר מחברות אלו מסתכלות על Asterisk בצורה לא מקצועית ומרבית שרותיהם לוקים בחסר. דיווחים מלקוחות של חלק מאלה מדווחים על טיפול תקלות איטי עד כדי לא קיים, חוסר יכולת מתן מענה לבעיות מתקדמות והעלמות כללית בזמן תקלות רציניות.

מספר התקנות פעילות
להערכתי, כרגע פעילות בארץ כ-8000 התקנות, בתצורות שונות. ממרכזיות פשוטות ועד מערכות Prepaid סבוכות.

מוכשרים ומוסמכים
בארץ הוכשרו כ-60 איש בשנתיים האחרונות, מתוכם רק 2 אנשים בחרו לעבור את בחינות ההסמכה. כיום, הסמכת ה-dCAP הינה אחד האמצעים הבודדים של הלקוח להבדיל בין מקצוען לבין לא מקצוען, אך לצערנו, השוק בארץ עדיין לא מודע לכך.

ספקיות שרות
ספקי המפ"א והמב"ל בארץ מאוד אוהבים את Asterisk, חלקן חבות חוב גדול להצלחתן בתחום תודות ל-Asterisk. למרות הגידול בעסקי הספקים תודות ל-Asterisk, הספקים עדיין אינם מראים רצון להתמקצע בתחום, ולרוב משאירים את מלאכת התמיכה והקישוריות ללקוח. כיום, מותקנים במדינת ישראל כ-200 קווי SIP מדי חודש, כאשר כ-70% מאלה מותקנים על תשתיות מבוססות Asterisk. במקרים רבים, לקוח הקצה נותר בחסדי ספק ה-Asterisk שלו, כיוון שספקי השרות עדיין לא השכילו ללמוד את המערכת.

הזניית התחום
כמו כל תחום בארץ, גם תחום ה-Asterisk סובל מהזניה מתמדת. משמעות ההזניה היא בהורדת מחירי שרותים ומוצרים בצורה שאינה פרופורציונאלית לשוק, תוך כדי פגיעה ישירה בשוק עצמו, באיכות המוצר ובתדמיתו. דוגמאות להזניה כוללות: אינטגרטורים המורידים מחירים בספים של כמעט 60% מול המתחרים, טכנאי PC המבצעים התקנות במחירים של מאות שקלים בודדות ועוד. תחרות בריאה היא הכוח המניע בכל שוק, אך כאשר התחרות בנויה על מוצר שבמהותו איננו עולה כסף ישיר, סכנת ההזניה היא גבוהה מאוד.

זהו לבנתיים, אשמח לשמוע תגובות לכתבה זו בפורום...

לפני כשבועיים חזרתי מארה"ב מתערוכת ASTRICON, שהיא פחות או יותר הפסגה הגבוהה ביותר של מתכנתי ASTERISK וחברות המעוניינות להיות מעודכנות במתרחש בקהילה העולמית. בעוד בתוך התערוכה עצמה הוצגו מוצרים רבים ומעניינים, שאלתי כל יצרן האם בוצעו שינויים לקוד המקור של ASTERISK על מנת לבנות את המכשיר, כמו כן, האם הם עובדים בשיתוף עם דיג'יום בנושא. התשובות התחלקו בין "המוצר שלנו מבוסס על מעבד XXX כך שאין צורך בשינויים" עד תשובות של "אנחנו עובדים בשיתוף עם דיג'יום והמוצר מבוסס על קוד שונה של ASTERISK, אך רכשנו רישיון מדיג'יום לקוד המקור".

כבר הרבה זמן תהיתי לעצמי מה המצב בארץ, האם בארץ קיימת מודעות לנושא הרישוי ב-GPL בכללי ומה המצב של ASTERISK בפרט בנושא זה. החלטתי להרים מספר טלפונים למספר יועצי קוד פתוח שאני מתייעץ איתם מדי פעם ושאלתי למצב - התשובות היו עגומות. עושה רושם שבמדינת ישראל, המונח "תוכנה קניינית" מתורגם מייד למונח "פרוץ" בעוד המונח "קוד פתוח" מתורגם מייד למונח "כל דיחפין".
כלומר, קיים זלזול מוחלט במשמעות רישיונות הקוד הפתוח, בייחוד רשיונות מסוג GPL, LGPL ו -CC. בלי לרדת לדקויות של כל אחד מהרישיונות, נעמוד על נושא של רישיון אחד והוא ה-GPL. כיוון שאנחנו לא עורכי דין (ואני בטוח שיונתן קלינגר ישמח לתקן אותי איפה שדרוש), העקרונות המנחים של רישיון ה-GPL הם אלו:

תוכנה המופצת כ-GPL מופצת כפי שהיא, ורישיונה מתיר למוריד את התוכנה להשתמש בה כראות עיניו. כמו כן, מותר למשתמש לבצע שינויים בקוד המקור של התוכנה. היה והמשתמש מעוניין להפיץ את השינויים שבוצעו, יהיה עליו לעמוד באחד התנאים הבאים:

1. אם השינויים משמשים את המשתמש לצרכים אישיים או לצרכים עסקיים שאינם כורחים הפצה של קוד המקור בצורה מקומפלת לצד ג' - אין המשתמש מחוייב להפיץ את השינויים שלו ברבים או לתרום את הקוד חזרה לקהילת הקוד הפתוח הרלוונטית.

2. היה ובוצעו שינויים במוצר, ניתן להפיץ את הקוד שעבר שינוי בהתאם לתנאים הבאים:

2א. על המשתמש לבצע UPSTREM CONTRIBUTION לפרויקט המדובר, כלומר, להחזיר את קוד המקור שעבר שינוי חזרה לפרויקט.

2ב. היה ו-2א לא התקיים (בין אם המשתמש אינו חפץ לתרום חזרה לפרויקט או שמע תרומת הקוד לא התקבלה) - על המשתמש שביצע את השינוי לתת ללקוחותיו הוראות מדוייקות כיצד ניתן ליצור את הגרסה החדשה מתוך גירסת המקור של הקוד. במצב זה, נהוג לתת ללקוח קוד מקור במדיה דיגיטאלית.

2ג. היה והמשתמש אינו מעוניין לחלק את קוד המקור או לחשוף אותו, עליו לפנות לבעל הרשיון המקורי של הפרויקט ולבקש ממנו רשות להפיץ קוד בינארי המכיל את קוד המקור של התוכנה הפתוחה. לרוב, בעל הרישיון המקורי ימכור זכויות שימוש בקוד המקור ובכך יוכל להמשיך את קידום הפרויקט.

לצערנו, מדינת ישראל ידועה בזלזול המוחלט שלה בכל הקשור לרשיונות, בייחוד רשיונות קוד פתוח שמאוד קשה לעקוף אותם. בשנה האחרונה, הגיעו לידי מספר מוצרים של מספר חברות (כמה מהן אפילו גדולות מאוד) המפרים את רישיון ה-GPL של ASTERISK בצורה בוטה. חלק מהמוצרים הינם מוצרי EMBEDDED למיניהם, שעל מנת לגרום להם לעבוד בוצעו שינויי קוד מהותיים ב-ASTERISK, חלק מהמוצרים הינם מערכות בהם ASTERISK בוצע הטמעת LINKAGE לתוך המערכת - כך ש-ASTERISK מחליף מערכת VOICEMAIL או מערכת ACD קיימת במערכת חומרה אחרת. ההפרה הבוטה ביותר, לפחות לטעמי האישי, היא חברה העוסקת בפיתוח מערכות SOFT SWITCH גדולות, ששילבה את ASTERISK לתוך המערך שלה, ואפילו לא טורחת לעדכן את הלקוח ש-ASTERISK נמצא שם.

דוגמא מאוד טובה לחברה שמקפידה על הרישוי בצורה הדוקה היא חברת CHECKPOINT. אם מישהו מכם אי פעם יבדוק את ה-CDROM שמקבלים מ-CHECKPOINT יגלה שיש בו סיפריה הנקראת LICENSE, ובה יש איזכור מדוייק לכל אלמנט קוד פתוח הנמצא בהפצת התוכנה שלהם - בדיוק כמו שצריך להיות.

למרות שהתנהגות זו מאוד מקובלת בישראל, האנשים שמתנהגים כך אינם מבינים שבעודם פועלים בצורה זו - שהם חותכים את הענף עליו הם יושבים. קוד פתוח כבר איננו תנועת מחאה, זהו מודל עיסקי ענייני לכל דבר, וכמו בכל מודל עיסקי, צריך לשמור על איזון מסויים בו על מנת שהמודל יוכל להתקיים. האיזון במקרה זה הוא קיום הפרויקט, במקרה של ASTERISK, קיום הפרויקט והמשכיותו תלויים בצורה ישירה לקיום של חברת DIGIUM. כאשר חברות מפרות את רישיון ה-GPL, הם פוגעים בהתקדמות החברה העיקרית שעוסקת בתחום, ותוך כדי כך, פוגעים בהתקדמות הטבעית של הפרויקט. כמובן, יבואו ויטענו: "אז מישהו אחר ימשיך את הפרויקט, זה הרי קוד פתוח, זה כל הרעיון - לפרויקט יש חיים משלו!" - נכון מאוד, השאלה היא מה קצב ההתקדמות של הפרויקט. פרויקטים רבים נכחדו בגלל שלא הצליחו לשמור את רמת מודל עיסקי נכונה, ועל ידי כך פשוט פסו מן העולם. לדעתי, למרות שלפרויקטים עצמם אין יכולת לחפש את ההפרות, הנושא חייב לבוא מצד הלקוחות - כלומר, הלקוח חייב לעמוד על כך שאם ASTERISK נמצא בתוך הפתרון, עליו לקבל מהספק הוראות מדוייקות והסברים מדוייקים כיצד בוצעה ההטמעה, אילו שינויים בוצעו (אם בוצעו) וכיצד יוכל לשחזר את ההתקנה בצורה עצמאית.